Monday, November 12, 2018

Hannah's Prayer - New Translation

As our Talmudic and Rabbinic sources inform us, Hannah's prayer served as the basis for a future Jewish in terms of style.

As Tamar Kadari writes,

The Rabbis learned many important halakhot of prayer from Hannah’s entreaty at Shiloh and her prayer became a model of prayer that God answers. 

The main source is the Babylonian Talmud, 31A-B 

R. Hamnuna said: How many most important laws can be learnt from these verses relating to Hannah!  Now Hannah, she spoke in her heart: from this we learn that one who prays must direct his heart. Only her lips moved: from this we learn that he who prays must frame the words distinctly with his lips. But her voice could not be heard: from this, it is forbidden to raise one's voice in the Tefillah. Therefore Eli thought she had been drunken: from this, that a drunken person is forbidden to say the Tefillah. And Eli said unto her, How long wilt thou be drunken, etc.  R. Eleazar said: From this we learn that one who sees in his neighbour something unseemly must reprove him......She said to him: Thou art no lord, [meaning] the Shechinah and the holy spirit is not with you in that you take the harsher and not the more lenient view of my conduct. Dost thou not know that I am a woman of sorrowful spirit: I have drunk neither wine nor strong drink. R. Eleazar said: From this we learn that one who is suspected wrongfully must clear himself. Count not thy handmaid for a daughter of Belial;  a man who says the Tefillah when drunk is like one who serves idols...Then Eli answered and said, Go in Peace.  R. Eleazar said: From this we learn that one who suspects his neighbour of a fault which he has not committed must beg his pardon;  nay more, he must bless him, as it says, And the God of Israel grant thy petition.

What has always bothered me is that what is known as "Hannah's Prayer", and is printed for distribution here at Tel Shiloh, is really not the prayer for a son but that of thanksgiving for the son.

The first 'prayer', at I Samuel 1:11, is described there simply as a vow:

And she vowed a vow, and said:'O LORD of hosts, if Thou wilt indeed look on the affliction of Thy handmaid, and remember me, and not forget Thy handmaid, but wilt give unto Thy handmaid a man-child, then I will give him unto the LORD all the days of his life, and there shall no razor come upon his head.'

The 'prayer' there is basically 'remember me', 'forget not' and 'give me a son'. 

But the text of what is presented as the 'prayer' - and hundreds of barren women, those with difficulties entering into pregnancy or relatives and friends of the same, recite a different text, that of I Samuel 2:1-10 - is not truly a beseeching prayer. It is a prayer of thanks.

By that as it may, I have now found a new translation of William Whitt of the relevant passages found here.


Wednesday, August 15, 2018

הכיכר וקצת הכשרת שטח האולפנא

לא יודע אם מישהו העלה רחפן אבל בינתיים תמונות מהכיכר

מבט מזרחה


Sunday, August 5, 2018

חידת האבנים המשולבות של המדרכות

בשכונת רמת שמואל בשילה משפרים עבורנו את המדרכות. וחידה לי ומדוע בצד אחד אולי 17 טורים של אבנים משובות אך בצד השני אולי בקושי 15 טורים

אולי היה אפשר לצמצם בצד המזרחי של הרחוב ואז לא היו בעיות של מעבר אוטובוסים


Friday, July 20, 2018

המשך העבודות ברחוב

עקירת הגדר

אם מישהו יכול להסביר מדוע חייבים את הבליטה הזאת אשמח


עדיין מחכים להנגשת התצפית לנכים

עדיין מקווים שהתצפית תזכה לגישה עבור נכים וכסאות-גלגלים. מצד מזרח, הנה אין:

הנה מהצד המערבי


מתאבלים גם על התחנה ש"נחרבה"

שנים רבות, בין הבית של אלדר והיום גנץ, עמד עמוד. ועל העמוד היה שלט שהכריז על תחנת אוטובוסים במקום. בשלב כלשהו לפני קצת פחות מעשור, העמוד נחתך והופ! אין יותר תחנת אוטובוסים. דווקא התחנה הזו חשובה כי היא קרובה לגבעת הישיבה וגם מאפדרץ לאנשים מבוגרים יותר לרדת ולהתקדם מבלי להזדקק למדרגות ליד כהן-ברים. כל נסיונותיי 
להחזיר התחנה עלו בתוהו. אז ערב ט' באב, זכר לחורבן התחנה